לפני בערך 100 שנה, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, התגבשה לה ברית חלוצים דתיים!
כיום צרוף המילים 'חלוץ' ו'דתי' נראה רגיל למדי אולם אז זה היה מרד של ממש, פריצת המסגרת החברתית של החברה הדתית באירופה. ויציאה של תלמידי חכמים מספסלי הישיבה הקרים של מזרח אירופה אל השמש החמה של ארץ ישראל. מאחרי רב תלמידי החכמים הללו – נטרקה דלת הישיבה בזלזול… אז עוד לא שיערו את המהפך במהלך ההיסטוריה שעומד להתרחש ב-30 השנה הממשמשות ובאות…
בחוות ההכשרה לחלוצים דתים שמצאה לה מקום בכפר רודגס בגרמניה, התגבשה לה קבוצה ראשונה לעליה לארץ ישראל. ב-11.1930 עלתה הקבוצה לארץ והקימה את "קיבוץ רודגס" (על שם החווה בגרמניה), באדמות ארץ ישראל ליד פתח תקוה של היום.
הקבוצה הפכה לחוות ההכשרה לקבוצות החלוצים הדתיות, אשר ממנה יצאו הקיבוצים הדתיים ליישב את הקרקע ברחבי ארץ ישראל.
העליה לקרקע –
בכ"א תמוז תרצ"ז (30.6.1937) עלתה טירת צבי על הקרקע!
כ-100 חברים בוגרי קבוצת רודגס בפתח תקווה, ומקבוצות ההכשרה שח"ל ברחובות וקבוצה מכפר יעבץ. עלו ראשונים, זו הייתה הנקודה הראשונה של תנועת הבח"ד – שהצליחה ליצור ישוב דתי ציוני חקלאי ראשון בארץ ישראל הגשמת חום של מאות ואף אלפי שנים, והתחילה במעשה זה את תנועת – "הקיבוץ הדתי"!!!
המייסדים חלמו לבנות קיבוץ, שמשלב בתוכו חיי תורה ועבודה במסגרת של גוש קיבוצים דתיים שיבססו מוסדות חינוך תרבות וכלכלה משותפים.
טירת צבי הוקמה כאמור בכ"א תמוז תרצ"ז (30.6.1937) במסגרת יישובי "חומה ומגדל". לעליה על הקרקע קדם מאבק עם מוסדות היישוב, שטח קרקע שהובטח לקבוצה ליד בית-שאן, נמסר לשומר הצעיר ועליו הוקם קיבוץ תל-עמל – כיום ניר דוד.
כדי לקבוע "עובדות בשטח" עלו כ-10 מחברי רודגס מתחילת ניסן תרצ"ו לחווה פרטית ליד בית-שאן אותה קראו "בית יהודה" .
מיד לאחר הפסח, פרץ "המרד הערבי" (מאורעות 36) והמוסדות כפו על הקבוצה להתפנות לבית אלפא. בבית אלפא נשארה קבוצת חלוץ קטנה שהכשירה את עצמה לעליה על הקרקע לישוב הקבע.
במקום המיועד להתיישבות, כ-10 ק"מ מדרום לבית שאן, נמצאה חווה חקלאית שהוקמה ע"י מוסא אל עלמי מחברי הוועד הערבי העליון, שלאחר הפסדים, נמכרה ע"י "מתווכי קש" לקק"ל.
במרכז החווה ניצב מבנה דו-קומתי בנוי לבני בוץ שכונה ע"י המתיישבים "הטירה".
החווה הוקפה בחומת לבני בוץ. הטירה העניקה למקום את שמו בתוספת "צבי" על שם הרב צבי הירש קלישר הוגה הציונות הדתית שפעל וכתב את ספרו "שיבת ציון" כ-50 שנה לפני הקונגרסים הציוניים והרצל במאה ה-19.
טירת צבי היה הישוב הראשון שהתיישב מדרום לבית שאן ובמשך שנים רבות, סימן את גבולה הדרומי של בקעת בית שאן.
כשמונה חודשים לאחר העלייה על הקרקע, הותקפה טירת צבי ע"י כמה עשרות ערבים שהגיעו עד לאחת מעמדות המגן הפנימיות.
ההתקפה נהדפה תוך גילויי עוז רוח של המגינות והמגינים.
בזכות העמידה האיתנה, בחרה מפקדת ההגנה להפנות לטירת צבי את קפטן צ'רלס אורד ווינגייט ("הידיד") כאן החל בפעולות הקומנדו שלו "מחוץ לגדר" לתוך יהודה ושומרון עד שעזב את טירת צבי לעין חרוד להמשיך את פעילותו שם ביתר התאמה לאורח החיים החילוני… בטירת צבי היה קשה לשכוח את שהותו הקצרה והאירועים אף הונצחו בקריקטורות שונות.
בשנים הבאות, הושקעו מאמצים רבים בשמירה ובבטחון, תוך ניסיונות לפתח ענפים חקלאיים.
בשנת 1946 הוקם מפעל לייצור מוצרי בשר "טיב" שהתבסס על אספקת בקר מעדרי הערבים בסביבה.
בו' אדר א תש"ח, הותקפה הטירה ע"י צבא ההצלה הערבי בכוח שמנה כ-600 תוקפים.
הקרב היה עז, על הישוב הצעיר נורו פגזי מרגמה רבים וירי ממקלעים ומאות רובים, אך לא הצליחו להכניעו. במהלך הלילה פרץ גשם משבר ענן וההתקפה נהדפה תוך שהערבים מבוססים בבוץ ומותירים בשטח כ-60 חללים. לעד ייזכר היום הזה בתולדות טירת צבי והישוב היהודי – כיום ההתקפה הגדולה בו קרה הנס והקדוש ברוך הוא נלחם לנו ואיתנו את מלחמתנו.
מחברי טירת צבי נהרג נפתלי פרידלנדר הי"ד ואחד נפצע.
מייסדי טירת צבי שכבר עברו "לגבורות" ו"לשוח" ורבים מהם כבר אינם איתנו עלו מארצות מרכז אירופה פולין, גרמניה, רומניה, אליהם הצטרפו במשך השנים עולים מאנגליה, צפון אמריקה וגרעיני בני עקיבא ישראלים:
"גאולים", "נחלים", "שחל", "יחדיו", "צורים", "כיסופים", "נחושה", ויחידים מכל עדות ישראל ומקצווי תבל, ויחד עם בני הקיבוץ הבוגרים"נמשכת השלשלת מני אבות אלי בנים".
אוכלוסיית טירת צבי מונה כיום קרוב ל-900 נפשות מהם כ-220 חברים בוגרים וכ-300 ילדים
בשנים הראשונות לאחר קום המדינה הצטרפו ילדי טירת צבי לבית הספר המשותף של הקיבוץ הדתי בעמק בית שאן, היום בית ספר "שקד" בו לומדים מכיתה א-י"ב, במגוון מגמות.
מאז שנת תשל"ז עברו הילדים ללינה בבית ההורים. לאחר ביטול בתי הילדים התפתחה מערכת חינוך משלים מגוונת המעשירה את הילדים בערכי פרט וחברה, אומנויות ואהבת העם והארץ.
בני ובנות הקיבוץ משרתים בצה"ל ובשירות לאומי.
האגודה השיתופית החקלאית טירת צבי מתפרנסת כיום מתעשייה (מפעל הבשר טירת צבי 2000), מחקלאות טירת צבי מחזיקה כיום את מטע התמרים הגדול בישראל לצד גידולי שדה, גזר, מדגה ולול הודים בשותפות עם קיבוץ מעלה גלבוע. וכן אתר אירוח כפרי.
2020 © כל הזכויות שמורות. אירוח כפרי קיבוץ טירת צבי | הצהרת נגישות
האתר הוקם ומנוהל ע"י זזים ברשת
